רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

אותנטיות


נארה + 20

מייק טרנר ויעל כהן

סוגיות מורכבות הנוגעות בתפיסת האותנטיות של מורשת תרבות גלובלית עלו לסדר היום העולמי במסמך נארה משנת 1994. המסמך הרחיב מבחינה רעיונית את מושג האותנטיות ואת התייחסותו לשימור מורשת התרבות, החומרית והלא חומרית. כמו כן הדגיש המסמך את חשיבות הרב-גונית (cultural diversity) של מורשת התרבות. בנושא זה זכתה האותנטיות להארה מיוחדת במשמעותה המקומית. מסמך נארה העמיד את הקהילה המקצועית והאקדמית בפני טקסט מכונן בתחום מורשת התרבות, שיישומו חושף קשיים בשל הצורך להתמודד עם הבחנות שאינן תמיד ברורות ועם פרדוקס הקושר את מורשת התרבות ליעדים תרבותיים תלויי הקשר חברתי, כלכלי וסביבתי. 


הפרדוקס שעולה ממסמך נארה מתייחס לקשר שבין ערכי תרבות אוניברסליים לערכי תרבות פרטיקולריים, ולניסיון להגדיר אותנטיות לשניהם. לפרדוקס זה ביטוי בצורך להוכיח את האותנטיות של נכס באמצעות מקורות מידע אמינים, אלא שההתייחסות לאמינות לא רק שונה מקהילה לקהילה אלא גם משתנה עם הזמן.

למרות הקשיים, המסמך השפיע על התפתחות מושג ה״אותנטיות״ בהקשר של שימור מורשת התרבות. הוא אף אומץ כנספח להנחיות התפעול של אמנת המורשת העולמית ומוצג שם כתנאי שצריך להתקיים על מנת לתקף הצהרה על ערך אוניברסלי ועל המשמעות התרבותית של נכס מורשת בשעה שמבקשים להכלילו ברשימת המורשת העולמית. הדיון מבוסס על היבטים אונטולוגיים מקיפים ועל שיח המושפע ממיקומו במרחב ובזמן. במציאות העכשווית, ניתן לטעון כי מבחן האותנטיות והשלמות של נכס המורשת ניצבים בפני בחינה מתמדת. תהליכי השיקום והשימור שלו יכולים להיות ארוכים וקשים, בהם לפחות חלק מערכיו יאבד. מצב זה יכול להביא דרישה להערכה מחודשת בדבר המשמעות התרבותית הטמונה בו.

במרוצת שני העשורים מאז נכתב מסמך נארה נוצרו דילמות, קונפליקטים ואתגרים חדשים. העולם הדיגיטלי מציב צורך בהכרה מחודשת של המושג "מקורי". הוא פותח הזדמנויות לשיתוף מידע וידע ובכך מאפשר את התרחבותה של הדמוקרטיה. זאת ועוד, שינויים גלובליים וחברתיים מאופיינים בניידות אוכלוסיות בין ערים ומדינות. ניידות זו משנה הקשרים בין מורשת אדם ומורשת מקום, מייצרת מתח בניסוח ערכים חברתיים ומעלה את הסוגיה - של מי המורשת? בעולם כמו גם בישראל, בחברה שסועה, האתגר אם כן הוא בפרשנות הולמת, כזו המאפשרת קיום רב תרבותי. עם אתגרים מורכבים אלו מבקש מסמך נארה המתחדש להתמודד.


>> חזרה לאינדקס תקצירי הכנס