רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

רוח המקום


המהות של 'נופים אסוציאטיביים' ותפישתם

נדב שדה ואליהו שטרן

נופים אסוציאטיביים הוגדרו על ידי אונסקו נופים המתקשרים לאסוציאציות ברות הגדרה של עוצמה, אמונה, אמנות או תרבות, ושבלעדיהן לא ניתן לזהות את הנוף. מורכבות העיסוק בנופים אלה היא בהגדרתם הסובייקטיבית ובעובדה שמהותה עשויה להשתנות מאדם לאדם בשל המטען המנטלי-רגשי-אינטלקטואלי שהנוף והגדרתו נושאים. חוקר הנוף הנודע אנטרופ כתב שהנוף האסוציאטיבי, כמו גם הנוף בכללותו, יוצר איכויות חזותיות המשפיעות על איכות החיים של הפרט ומהווה גורם מתווך בין מצבים פיזיים למצבי רוח. דבריו ממחישים את נחיצות שימורם של הנופים למען החברה.

המחקר המוצג בהרצאה הוא מחקר בסיסי שמטרתו לבחון כיצד משפיעות תכונותיו של הפרט על הדרך בה נתפשים נופים אסוציאטיביים. ככל הידוע לנו, לא נערך מחקר ייחודי על היווצרותם של נופים אלה ואין בנמצא שיטה סדורה למיפויים. חשיבותו של המחקר היא בניסיון להרכיב ארגז כלים אוניברסלי שישמש לאיתורם ואפיונם של נופים אסוציאטיביים, בעיקר לצורכי שימור. המחקר מתבסס על שתי אסכולות פילוסופיות: אקזיסטנציאליזם ואמפיריציזם. על פי תורת האקזיסטנציאליזם, תתקיים זיקה ישירה בין תכונותיו האישיות של הפרט לבין הנוף בו יבחר. למשל, אדם דתי ייטה לבחור בנוף בעל מאפיינים דתיים ואדם בעל ידע רב בשירה ארץ ישראלית עשוי לבחור בנוף בעל זיקה לתחום, למשל, קבר המשוררת רחל. האמפיריציזם, משפיע על רמת המוחשיות של הנוף בו יבחר האדם, כאשר ההנחה היא שככל שהאדם מכיר טוב יותר את הארץ אך הוא חסר השכלה שתסייע לו ביצירת אסוציאציה "מדומיינת", הוא יסתמך על ניסיונו, ולרוב יבחר בנוף אסוציאטיבי מוחשי, ולהיפך.

מהותו של הנוף האסוציאטיבי במחקר, מוצגת באמצעות טיפולוגיה תלת ממדית המהווה מסד למסגרת השערות קונצפטואלית המחברת בין תכונותיו האישיות של הפרט לבין הממדים הטיפולוגיים ותיאוריות הבחירה (אקזיסטנציאליזם ואמפיריציזם). הבחינה האמפירית נסמכת על מדגם של 220 סטודנטים, שחלקם סטודנטים לגיאוגרפיה וחלקם סטודנטים בקורס מורי דרך. הנדגמים נדרשו לציין נוף אסוציאטיבי נבחר ולפרט את מאפייניו וכן לענות על שאלות שסייעו באפיון תכונותיהם האישיות.

תוצאות הניתוחים הסטטיסטיים של המחקר איששו את מרבית השערותינו. נמצא שתכונותיו האישיות של הפרט אכן משפיעות על הנופים האסוציאטיביים שהוא מזהה ועל המהות שהוא מעניק להם. התכונות המשפיעות ביותר על זיהוי הנופים האסוציאטיביים הן: דתיות, אידאולוגיה לאומית, הכרת הארץ (בפועל), ידיעת הארץ (כהשכלה) וידע כללי-תרבותי. ברוב המקרים, נמצא שיש קשר בין התכונות האישיות של הנדגמים לבין אופיים של הנופים האסוציאטיביים. בנוסף, נתגלו קשרים חדשים שלא נצפו מלכתחילה, בין התכונות האישיות לבין מאפייני הנופים ולכן, סביר להניח שקיימות תכונות אישיות נוספות המשפיעות על תפישת הנופים האסוציאטיביים. כמו כן, התגלה שאופיו של הפרט (מלבד ידע וניסיון) עשוי להשפיע על תפישתו את הנוף האסוציאטיבי. מחקר זה הוא אמנם בסיסי בלבד אך הוא ראשוני ומזמן מחקר מתקדם בתחום, שיכול לשמש מסד לשימור ולפיתוח מושכלים של סביבת האדם והסביבה הטבעית.


>> חזרה לאינדקס תקצירי הכנס