רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

חינוך וקהילה


הארכיאולוגיה הקהילתית כנדבך מרכזי במעשה השימור,
פרויקט לוד העתיקה כמקרה מבחן


אלון שביט

יישובה של לוד העתיקה החל בתקופה הניאוליתית. ממצאי החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו בעיר מעידים כי במקום התקיים יישוב במהלך כל התקופות הארכיאולוגיות וההיסטוריות בתולדות ארץ-ישראל. זהו מקרה ייחודי מבחינה זו במזרח הקדום.

בליבה של לוד העתיקה נמצאים מוקדי עניין רבים. רצפת הפסיפס המפוארת שנחשפה על ידי רשות העתיקות, הינה מהמרשימות בעולם. סביב אתר הפסיפס, אותרו בעבר פסיפסים רבים, חלקם מרשימים לא פחות. כנסיית סנט ג'ורג' הינה מהחשובים באתרי הנצרות בארץ. הכנסייה שוקמה בשלהי המאה ה-19 על שרידי בזיליקה צלבנית. מסגד אל-עומרי נבנה במאה ה-13 בימי השליט הממלוכי ביבארס, אשר ציווה להקים גם את גשר ג'ינדאס, המשמש עד ימינו לתנועה. חאן אל-ח'לו היה שוק עירוני ששימש כמרכז המסחרי של העיר. בלוד שרדו מבני אבן אשר שימשו לתעשיית שמן הזית המסורתית. בית הבד של חסונה ראוי לתשומת לב מיוחדת בהיותו אחד המפעלים הקדם-מודרניים המורכבים והשמורים ביותר ששרדו בארץ. מכון ישראלי לארכיאולוגיה (מי"ל) הכין תכנית רעיונית לפארק עירוני ארכיאולוגי המשלב את המוקדים הללו. התכנית מבקשת ליצור מוקד משיכה לתושבי העיר ולתיירים ולתרום לשינוי בעתידה של העיר לוד.

לאחר שנות הזנחה יזם מי"ל פרויקט קהילתי לשיקום העיר העתיקה של לוד. הארכיאולוגיה הקהילתית הינה תחום חדשני ברחבי העולם. ישנן גישות שונות ליישומה, אך כולן מתאפיינות בהתמקדות בקהילה כליבת התהליך. הקהילה מפרה את החוקרים בשאלות מחקר ובתהליכי מחקר שאינם על סדר יומם, נציגי הקהילה שותפים בביצוע החפירה הארכיאולוגית, במחקר ההיסטורי, בשימור ובשחזור המונומנטים, בטיפוח האתרים ובהכשרתם לתיירות, בפרסום ובהנגשה של הפרויקט לציבור הרחב.

שילוב קהילה בפרויקט תורם לחיזוק הגאווה המקומית של התושבים וללקיחת אחריות על סביבת מגוריהם. בחברות בהן קיים ניכור לממסד וקוטביות בין קהילות שונות, מסייעת הארכיאולוגיה הקהילתית למתן את הניכור ולקרב בין קבוצות באוכלוסיה. בשנים בהן אנו מפעילים את הפרויקט, נוכחנו שגישה זו מוכיחה את עצמה בטיפוח דו-קיום של יהודים וערבים, המזדהים עם עברה של העיר, כל אחד מנקודת מבטו ומשתפים פעולה יחדיו למען שיקום העיר העתיקה ופיתוחה.


>> חזרה לאינדקס תקצירי הכנס