רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

רוח המקום


חרדים למורשת – דילמות בסבך השימור בבני ברק

אבי ששון ואילן קדר

בקיץ תרפ"ד, יוני 1924, הוקמה בין רמת גן ופתח תקוה מושבה של חלוצים חרדים שנשאה את השם בני ברק. בראש המתיישבים עמד הרב יצחק גרשטנקורן בן לשושלת חסידים מוורשא.

כמו מושבות אחרות בארץ-ישראל, התבססה המושבה בני-ברק על ענפי חקלאות מגוונים, כגון פרדס, רפת וכד'. בתי הראשונים היו צנועי ממדים, צריפים ולאחר מכן בתי אבן, בני קומה אחת בדרך-כלל. משלהי שנות הארבעים וביתר שאת משנות החמישים, התפתחה בני ברק מעיר של דתיים ל'עיר הדת ולמשכן התורה העולמי'. מכאן ואילך הלך ונעלם הנוף החקלאי של המושבה ובני ברק הפכה לעיר הצפופה ביותר בארץ.

בסקר שנערך לטובת תכנית מתאר לעיר, בסביבה חברתית מודרנית המתנכרת בפועל לערכים תרבותיים של המורשת הבנויה, לשימור סביבתי ונופי, ולאסתטיקה של צורה וחומר, איתרנו כ-200 מבנים מימי ראשית המושבה ועד לשנות השישים בעיקר שלהם ערכים היסטוריים, אדריכליים ואחרים.

בסביבה שהשפה המדוברת בה מעט זרה לתרבות הישראלית העכשווית, או שזו זרה לה, שאינה סובלנית כלפי מורשת השונה משלה, בסביבה שצרכיה וסדר העדיפויות בה אינם מותירים מקום לשימור המורשת הבנויה והסביבתית, שבה דומיננטיות בלתי מעורערת למוסדות דת, קהילה וחברה דתית, עד כדי דחיקת כל צורך אחר לשוליים ועד ביטולו המוחלט –לא ניתן, כנראה, להשתמש בעולם המושגים המקובל של השימור המודרני.

המציאות בבני ברק מציבה את סוכני המורשת בפני סוגיות כגון: כיצד קובעים בסביבה כזו ערכים לשימור, קריטריונים לשיפוט והערכה של נכסי מורשת? כיצד "אוחזים" במורשת בלתי מוחשית, משמרים ומעבירים אותה לדורות הבאים ומהו המסר התרבותי והחברתי הטמון בכך? האם מושגים כנוף תרבות, טבע ומורשת עתידים להעלם בפרשנות של "ישן מפני חדש תוציאו"? האם שימור ערכי מורשת בנויה ו/או מורשת בלתי מוחשית בעיר החרדית הם עניין מקומי בלבד הנתון להחלטת פרנסי העיר או עניין לאומי אותו ניתן לכפות על הקהילה היושבת בבני ברק?

בהרצאה נדון בתהליכים ובשפת המושגים הנרקמת בבני ברק, המקבלים משמעות ייחודית בהקשר של הקהילה המסוימת שמתגוררת בה.



<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס