רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

חינוך וקהילה


'למצוא את המורשת המשותפת בעכו', דיאלוג באמצעות ארכאולוגיה ושימור

שלי-אן פלג

למורשת ביטויים שונים. בהקשר החברתי ראויים לציון אחדים. למשל, המורשת הבנויה של סביבה היסטורית היא משאב משותף לכלל תושביה, זאת מכיוון שמתגוררים בה אנשים אשר תופסים את הסביבה ההיסטורית כ'שייכת' להם. המורשת מספקת עבורם משמעות, תחושת שייכות והמשכיות וזהות. המורשת הבנויה, הארכאולוגיה והמונומנטים ההיסטוריים, קשורים לזהות תרבותית. בישראל נכסי המורשת התרבותית מגויסים לעתים למאבק הישראלי – הפלסטיני, ליצירת 'עבר' ולמתן לגיטימציה לקשר עם הארץ.

בהקשר זה, עכו היא עיר ייחודית. זוהי עיר בעלת מורשת בנויה ייחודית ועשירה שבה מתגוררים יהודים וערבים. יוזמה חדשה בעיר, מבקשת להראות שניתן לגייס את המחקר הארכאולוגי ואת השימור של המונומנטים ההיסטוריים ליצירת דיאלוג ולשיתוף פעולה.

היוזמה החלה בקיץ 2013 בפרויקט משותף של 'המרכז הבינלאומי לשימור – ע"ש העיר רומא' (רשות העתיקות) עם משלחת החפירה לתל עכו מטעם אוניברסיטת Penn State וארגון S.H.A.R.E . קבוצת בני נוער יהודים וערבים השתלבו בעבודות החפירה של המשלחת בתל עכו ובעבודות שימור במבנה ההיסטורי של מרכז השימור. יחד חפרו אל עברה של העיר ולמדו עליה. יחד עבדו בשימור המבנה וחלמו על הפיכת החצר לשטח פעילות משותף של ילדי העיר, היהודים והערבים. המטלות והעבודות הפיזיות הציבו צורך לפעול ביחד, כצוות ולשתף פעולה. הסביבה הבין-לאומית יצרה ניטרליות, שבה יכלו בני הנוער ללמוד ולשוחח על עברה של עיר, על ההווה ועל העתיד המשותף. לראשונה התגבשו בני הנוער סביב המורשת המשותפת של עירם. הם למדו להכיר במורשת הבנויה הייחודית של עכו . הם הבינו שלאבנים ולמבנים מן העבר יש כוח לחבר בין אנשים מתרבויות שונות. הם נחשפו לא רק למורשת המשותפת, אלא גם לדילמות של המוסדות הפועלים בעירם, והפכו שותפים בדיון על שימורה.

פרויקט חינוכי זה מבטא את הכוח החברתי שתהליכי השימור יכולים ליצור, את האופן שבו אפשר לגייס את המורשת הבנויה ליצירת דיאלוג ואת הדרך שבה אפשר לרתום קהילות שונות להשפיע על סביבתם.


>> חזרה לאינדקס תקצירי הכנס