רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

קיימות וסביבה


הבניין הירוק ביותר - שימור בר קיימא

רינת מילוא

מדי שנה נהרסים כ 100 מיליון מ"ר בנויים בארה"ב בלבד. הווה אומר שהאמריקאים הורסים את מרכז הסחר העולמי ומגדלי התאומים לשעבר כ-100 פעמים כל שנה. אסון התאומים נחשב לאחד מהאסונות הגדולים ביותר שידעה ארה"ב מכל הבחינות, מדוע אם כן ממשיך להתרחש שם אסון גדול בהרבה מדי שנה?

נראה כי קל יותר להרוס, להתמודד עם מגרש נקי ופנוי, ולבנות בניין חדש ואפילו ירוק מאשר להתמודד עם בניין קיים. עם זאת, פעולה שכזו מייצרת פסולת בניין, משתמשת במשאבים רבים ופוגעת אנושות בכדור הארץ מעצם החציבה, השינוע, ומעשה הבנייה.

נושא הכדאיות של בנייה חדשה לעומת שימוש במבנים קיימים נבדק במחקר שפורסם בארה"ב שכותרתו:
” The greenest building – Quantifying the environmental value of building reuse” .
זהו מחקר ראשון מסוגו המספק ניתוח מקיף ועדכני ביותר בנוגע לפוטנציאל הפחתת הפגיעה הסביבתית הגלום בשימוש מחדש במבנים. המחקר בדק בכלים מדעיים, מחזור מבנים ושיפוצם בבנייה ירוקה, והשווה בין היעילות האנרגטית שלהם לבין זו של בניית מבנים חדשים. לפי המחקר, למבנה חדש יעיל אנרגטית לוקח בין 10 ל-80 שנה לפצות על הנזק הסביבתי שבנייתו גרמה. משמעות הדבר היא שיש מבנים שבגלל מחזור החיים הקצר של חומרי הבנייה שלהם יתכלו לפני שיפצו על הנזק שנגרם מעצם בנייתם. המחקר מראה כי מחזור מבנים קיימים ושדרוגם, כך שיהיו יעילים אנרגטית, כמעט תמיד עדיף מבחינה סביבתית על בניית מבנה חדש.

בישראל, על פי הערכת משרד התשתיות, לשימוש מחדש בבנייה קיימת ולשיפוץ ירוק שלה פוטנציאל ההפחתה הגבוה ביותר בפליטות גזי חממה מכל תהליך התייעלות אנרגטי אחר. מתוך הכרה בחשיבות הנושא, הזמין המשרד להגנת הסביבה מחקר לבדיקת החסמים העומדים בפני שיפוץ מבנים, ואכן מחקר שכזה נערך בשנה שעברה מטעם המועצה לבנייה ירוקה.

ההכרזה על מבנים לשימור הוא למעשה מנגנון חוקי למחזור מבנים היעיל ביותר שקיים כיום בישראל. לא קיים מנגנון סטטוטורי אחר שביכולתו למנוע הריסה של מבנה, להיפך, כל התקנים, התקנות והחוקים בישראל מעודדים בנייה חדשה. החל בתמ"א 38 וכלה במענקים לבנייה בפריפריה. השימור מאפשר אם כן יצירת מלאי של מבנים זמינים לשימוש מחדש עם פוטנציאל למימוש תהליכי התייעלות אנרגטית המשולבים בתהליכי השימור.

מחקרים אלו מציגים עובדה שיתכן והייתה ברורה לעוסקים בשימור מבנים אך הייתה קשה להוכחה ולהנמקה עד כה – מבנים לשימור הם מבנים בני-קיימא מעצם הווייתם. אם אכן קיימות מתבססת על שלושה מרכיבים, סביבה, חברה וכלכלה, מתעוררת השאלה: האם שימור הוא הדבר האולטימטיבי שביכולתו לקשור בין שלושת המרכיבים ולקדם סדר יום סביבתי ראוי מזה הקיים? ההרצאה תדון בסוגיות אלו ואחרות תוך הצגת ממצאים ראשוניים מתוך מחקר שנערך עבור המחלקה לשימור של עיריית תל-אביב בנושא זה.


>> חזרה לאינדקס תקצירי הכנס