רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

רוח המקום


שימור רישומי הכנה של שאגאל לחלונות הצבעוניים בבית הכנסת במרכז הרפואי הדסה עין–כרם, ירושלים

מיכאל מגן

לאחר מלחמת העצמאות נחסמה הגישה לבית החולים הדסה בהר הצופים. מכורח המציאות החדשה הוסדרו מחדש השירותים הרפואיים של המרכז הרפואי הדסה אשר פעלו מאתרים שונים בעיר. לצורך הקמת מרכז רפואי בעין כרם הוקצו כ-1200 דונם. יוסף נויפלד היה האדריכל המתכנן והחברה המבצעת היתה סולל בונה. הבנייה החלה ב- 1954. המיזם היה מורכב ומסובך, קשיים רבים עמדו בפני המתכננים והמבצעים. על אף המחסור בציוד ובכוח אדם מיומן ובנייה בטופוגרפיה בעייתית, כמו גם דחיות חוזרות ונשנות בלוח הזמנים המקורי נפתחו שערי המרכז הרפואי בשנת 1961. בית החולים כלל אז: מבנה מרכזי שיועד לאגף אשפוז, בנין יולדות, מבנה בית הספר לרפואה ומבנה בית הספר לסיעוד. המרכז הרפואי המשיך בתנופת הפיתוח גם לאחר הפתיחה הרשמית, ובשנת 1962 הושלם מבנה בית הכנסת על חלונותיו הצבעוניים פרי יצירתו של האמן מרק שאגאל.

בית הכנסת הוא נקודת ציון במתחם הרפואי הדסה ומושך אליו מגוון קהלים. תיירים מקומיים ותיירים מחו"ל פוקדים את חלל בית הכנסת במהלך כל השנה. מספר המבקרים עולה מדי שנה והוא עדות לעניין שמגלים שוחרי האמנות וקהל מוקיריה ביצירתו הייחודית של שאגאל. החלונות המצויירים הם ביטוי צבעוני רב ממדי המכיל סמליות וחושניות, צבע ואור, שעניינם נרטיב 12 השבטים. כשנתיים נדרשו לאמן ליצור את תריסר החלונות כשכל חלון מספר סיפור אישי וסמלי לכל שבט ושבט. לרוע המזל במהלך מלחמת ששת הימים ניזוקו החלונות כתוצאה מהרעשה ירדנית. האמן הוזמן בשנית, הפעם לשקם את אשר ניזוק. עבודת השחזור נמשכה כשנה עד להשלמתה.

לבית- הכנסת סמוכה מבואה מערבית עם יציאה למסדרון מקורה בלוחות שיש חברוני בהם חקוקים שמות התורמים והנדבנים שסייעו במהלך השנים לפיתוח המרכז הרפואי. מתוך כוונה לכבד את התורמים הותקנה מסגרת אטומה בין לוחות השיש האוצרת בתוכה סדרה בת ששה רישומי הכנה מקוריים על נייר מעשה ידי האמן. יתכן שסדרת רישומים אלו נעשתה באחד מהביקורים המקדימים של שאגאל בהם הגה ותכנן את יצירתו.

ב- 26 השנים בהן הרישומים היו מונחים בתנאים סביבתיים בעייתיים התדרדר מצב השתמרותם. הנייר והדיו הרגישים נחשפו לאור רב וללחות גבוהה. עובש פשע בנייר, והדיו במקומות רבים דהה לבלתי הכר. הרישומים הוצאו מהקיר לשם שימור, על מנת להצילם לדורות הבאים.

על מנת שלא להשאיר את החלל בו שהו הרישומים ריק, הוחלט ליצור העתקים שימלאו את החסר. לצורך כך הרישומים נסרקו ברזולוציה גבוהה ובעזרת תוכנה לעיבוד תמונה שוחזרו מרכיבים צבעוניים שדהו. דימויי הרישומים המושבחים הודפסו על משטח אקרילי חלבי (פרספקס) וזה הותקן במקומם של הרישומים המקוריים. הרישומים המקוריים שוכנו אחר כבוד בארכיון נשות הדסה.

בהרצאה יתוארו פעולות השימור שכללו נטרול חומציות, הסרת דבקים ישנים, חיזוק וייצוב הנייר והכנתם לאחסון ממושך בתנאים ראויים.


>> חזרה לאינדקס תקצירי הכנס