רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

רוח המקום


התחדשות עירונית של המע"ר החרדי בירושלים, שימור ושמירה על רוח המקום

דוד גוגנהיים

בבסיס המחשבה התכנונית של שימור, שיקום והתחדשות ה"מע"ר החרדי" של ירושלים עמדה תפישה הרואה בארכיטקטורה תולדה של המקום בו היא צומחת ובהשפעות מבחוץ הנטמעות בה. תפיסה זו מתבססת על הגישה שהארכיטקטורה של נכס עכשווי מייצגת תופעה מתמשכת ורכיביה הם ביטוי אותנטי של זמן ושל מקום.

בעצם ההכרזה על המקומיות כנקודת מוצא אין חידוש. מאז ומעולם שיקפה הסביבה הבנויה את החברה שיצרה אותה, הבנאי והארכיטקט היו בבחינת מייצגים אותנטיים של תפיסה זו. בעבודותיו, גם התיאורטיות, של ארכיטקט רגיש אפשר למצוא ביטוי ברור למגמות המגדירות עצמן בהווה ומסמנות בתוך כך את העתיד.

משלהי המאה ה- 20 ובתחילת המאה ה- 21 ניצבה דילמה בפני אזרחיהן של ערים היסטוריות רבות בעולם. כיצד לקיים את חיי היומיום, בעיר שמאפייניה הפיסיים נוצרו מאות שנים קודם לכן, בנסיבות היסטוריות ובתנאים חברתיים ותרבותיים השונים באופן מהותי מתנאי ההווה וצרכיו.

בעוד תיירים נהנים מן האווירה ההיסטורית-נוסטלגית-רומנטית, ניצבים התושבים מול מציאות היומיום על סביבתה הארכאית ותשתיותיה האנכרוניסטיות. ישנן ערים היסטוריות המשמרות, כמדיניות, את איכויותיהן ההיסטוריות ואת ערכיהן התרבותיים. לעומתן קיימות ערים אשר איבדו חלק ניכר מרובעיהן ההיסטוריים. בין שני הקצוות מצויות ערים אשר מנסות לשלב בין דרישות העולם המודרני לבין מורשת-העבר. למרות שונותן, כולן ערים חיות, החושפות עושר תרבותי, חברתי וארכיטקטוני.

ירושלים, בדומה לערים היסטוריות אחרות המגלמות היסטוריה חיה, עומדת בפני בעיות מורכבות אלו. האם שימור המורשת ישולב בפתרונות מידיים של בעיות דוחקות? האם ירושלים מסוגלת לשמור על עצמה כעיר חיה נוכח צרכי התיירות? כיצד תוכל לשלב בין איכותה ההיסטורית לצרכיה העכשוויים?

להבנתנו, תכנון המתייחס להיסטוריה, לנוף ולשכבות פיסיות קיימות כחלקים בתוך מכלול ולא כגורמים המפריעים לפיתוח, הינו לא רק אפשרי אלא חיוני. כך גם נהגנו בבואנו לתכנן את ה"מע"ר החרדי". שם ניסינו למצוא את דרך הביניים ופיתחנו כלים בהתאם, אותם נציג בהרצאה.


<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס