רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

רוח המקום


מסלול המקוואות בעופל

חנה גריבץ

בעיר העתיקה בירושלים, בסמוך לקיר הדרומי של הר הבית/אל-חַרַם אל-קֻדְסי א-שַריף, נמצא אתר ארכאולוגי אשר היה מיושב ברציפות במשך כ-3,000 שנים. הממצאים במקום כוללים ביצורים מתקופת הברזל, מקבץ מקוואות טהרה מתקופת בית שני, אדריכלות אורבנית מימי הורדוס, מנזר ובתי מגורים מהתקופה הביזנטית, יסודות של ארמון אומיי וביצורים צלבניים ועות'מאניים.

תקופות של שגשוג ובנייה הסתיימו בהרס. השכבה החדשה נבנתה לרוב במנותק מקודמתה.

במתחם מימי בית שני נחשפו מספר מקוואות ובורות מים, והוקם בו "מוזיאון חוצות" הממחיש את נושאי העלייה לרגל והטהרה לפני הכניסה לבית המקדש. זהו מסלול הליכה חוויתי המחבר את אוסף המקוואות ובורות המים שהיו מרכזיים בקיום מנהג העלייה לרגל.

באמנה של איקומוס, שדנה בנושאים של פרשנות ותצוגה באתרי מורשת, מופיע העיקרון הבא: "פרשנות והמחשה [באתר] אמורות לעודד את הפרט והקהילה להרהר בתפיסתם את האתר ולסייע ביצירת קשר משמעותי אליו." [1]  במפגש של המועצה הכללית של איקומוס שבמהלכו דנו על העקרונות לשמירת הרוח של מקומות היסטוריים, הצהירו: "...רוחו של מקום מורכבת מאלמנטים מוחשיים ... בנוסף לאלמנטים לא מוחשיים..., שבמכללם תורמים באופן משמעותי לייצור מקום ולתת לו את רוחו..." [2]

העליה לרגל התקיימה לרוב בחברת קבוצת אנשים במועדים קבועים. בתהליך זה היו רגעים שבהם העולה נפרד מהקבוצה ועבר חווית הכנה והיטהרות באופן פרטני ואישי ביותר. לאחריהם שב והצטרף לקהל של עולים לבית המקדש.

הסוגייה שליוותה את צוות התכנון היתה כיצד להעניק למבקר תובנה לגבי אותם רגעים אישיים של היטהרות והכנה שקדמו לפולחן ברבים. נבדוק באיזו מידה ניתן לשחזר חוויה אישית-היסטורית באופן שיוצר חיבור רגשי בין חווית הפרט בהווה לבין חווית הפרט בעבר ונשקול האם זו הגישה הראויה לפרויקט שימור.

בהרצאתנו נדגים כיצד מסלול המקוואות בעופל תוכנן כ"רצף חוויתי" שנועד להמחיש למבקרים נושאים של עלייה לרגל ומנהגי טבילה, לעודד קשר משמעותי למקום, ולחזק את פרשנות האתר כמקום של היטהרות אישית, דבר המאפיין את רוח המקום.

[1] International Council on Monuments and Sites - The Ename Charter for the Interpretation and Presentation of Cultural Heritage Sites (April 2007), Principle 1: Access and Understanding, Sub-principle 1.2.

[2] Quebec Declaration on the Preservation of Place (Adopted at Quebec, Canada, October 4th 2008), “Rethinking the Spirit of Place” Principle 1.


<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס