רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

חינוך וקהילה


שימור במבט מלמטה, שימושים זמניים במבנים היסטוריים ככלי לעידוד התחדשות עירונית


שירה בנימיני ושרון גולן
 
"המשיכה לעזובה והיכולת לגלות את העזובה מחדש ולהשתמש בה, היא הצעד הראשון להערכה מחודשת של מערכת היחסים בין הארכיטקטורה וההיסטוריה." (רם קולהאס)

תל אביב ממותגת כעיר "ללא הפסקה", עיר ספוגת תרבות, פתיחות ודינאמיות, עיר של יוצרים ושל "סטארט-אפים", עיר חסרת מנוח ותוססת. אולם הלחץ הנדל"ני הגובר מאיים על סצנת היצירה שהופכת את העיר למעניינת כל כך.

באזורים עירוניים ניתן למצוא לא מעט מבנים נטושים או ריקים הגורמים למפגע עירוני ולהזנחת זיקת הקהילה אליהם. במבנים היסטוריים התופעה מורכבת וכואבת אף יותר. פעולות לשימור מבנים מעכבות לעתים תהליכי התחדשות, בשל קושי בקבלת החלטה ביחס לשימוש בהם. הזנחה של מבנים לשימור גורם לנזק בלתי הפיך ולהרס בפן הפיזי, בה בשעה שקיים ביקוש עצום לחללים ציבוריים לשימוש חברתי, ולחללים לשימושם של אמנים ויוצרים.

ברצוננו להציג רעיון למנגנון עירוני שיאפשר שימוש זמני במבנים לשימור עד אשר ימצא להם דייר קבוע. זהו מנגנון המציע לערב את הקהילה ולתת מענה לצרכיה בתכנון ובשימוש. אסטרטגיה המכונה Bottom up כלומר תכנון מלמטה המכוון על ידי הקהילה והמבטא את צרכי המטרופולין העירוני בו אנו חיים.

ברצוננו להציג דוגמאות מברלין שבה נחשפו חללים ריקים רבים כתוצאה מאיחוד העיר. חללים אלו יצרו עזובות שנתנו מענה לצורך התרבותי והסוציאלי של החברה באופן התואם את זמננו. ה"צייטגיסט" הברלינאי אפשר את התפתחות ה"רובעים הקראטיביים" (creative district) על ידי שימוש זמני יזום של החברה.

שימושים זמניים במבנים היסטוריים יכולים להפוך צלקת נטושה בעיר לנכס תרבות בעל שימוש קהילתי תוסס אשר יתרום גם לזיכרון הקולקטיבי של אתרי המורשת. הבנת תהליכי שימור של מורשת אורבנית הצומח "מלמטה" תאפשר להגשים את הפוטנציאל התכנוני של מקומות זנוחים תוך שימת לב לצרכי המקום. למטרה זו, בין השאר, דרוש לפתח כלי תכנון עירוניים, "סמי סטטוטוריים" ופשוטים, שיאפשרו שימוש חוזר במבנים ושמירה על רוח המקום ועל ערכיו הפיזיים.


<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס