רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

רוח המקום


"ניחוחות צרפתיים" במושבות הראשונות, המרחבים הציבוריים 


טליה אברמוביץ ומרינה אפשטיין-פלוש

הכפר היהודי החדש, שנוצר לראשונה בסוף המאה ה-19, המושבה, היה דגם התיישבות ייחודי, בתקופה בה מרבית האוכלוסייה בארץ הצטופפה בערים הגדולות. שלושים ושלוש המושבות החקלאיות, שהוקמו מסוף המאה ה-19 ועד לתחילת השלטון הבריטי, היו מרחבים יהודיים מודרניים, שנחקרו מנקודות מבט היסטוריות וגאוגרפיות, אך רק מקצת מהמחקרים בחנו את המושבה מהיבטים של אדריכלות ועיצוב עירוני.

טביעת הנוף של המושבה נדמתה לעיתים ל"כפר אירופי" או כפר בו "רוח צרפת מנשבת שמה". שני גופים עיקריים, שיצרו והנכיחו את 'תרבות צרפת', היו מעורבים בעיצוב דיוקנו של היישוב היהודי בשלהי התקופה העות'מאנית: ארגון כי"ח ופקידות הברון רוטשילד שניהלה את המושבות. בעלי תפקידים רבים במושבות: פקידים מנהליים, "גננים", מורים, יועצים ועוד היו בעלי רקע תרבותי צרפתי. לימוד השפה הצרפתית, כשפה הזרה הראשונה, הונהג בכל בית ספר "ברוני" וספרות מופת צרפתית פארה את מדפי הספריות.

עיצוב המרחבים הציבוריים במושבות ייצג מערכת של תכנים, משמעויות, קודים וסמלים ולעיתים עורר חילוקי דעות פנימיים, במושבות עצמן וכן עם הממסד הדתי בארץ. "רוח צרפת", מכלול הרעיונות והאידיאלים שזוהו כצרפתיים, עוררה ביקורת קשה בקרב חוגים ביישוב היהודי, הן מצד אלו שזיהו את "התרבות הצרפתית" עם תהליכים של מודרניזציה וחילון והן מקרב אלו שחשו שהתרבות הצרפתית מאיימת על התרבות המקומית, העברית או הגרמנית. נוכחותם של אדריכלים, מהנדסים, בנאים, מודדים ובעלי מקצוע נוספים שקיבלו את הכשרתם בצרפת, עיצבה את דמותה של המושבה כ"עירה צרפתית מודרנית". סגנון הבניה והחומרים ששימשו לבנייה, יצרו חיבור בין "הרוח הצרפתית" ו"רוח המקום" הארץ ישראלית.

הרצאתנו תחשוף שכבה נוספת של "רוח המקום" במושבה העברית, ותציג חלק חדש בפאזל המרכיב את המורשת התרבותית של ההתיישבות בארץ ישראל. על סמך ממצאים ארכיוניים חדשים נבחן בהרצאה את "הקשר הצרפתי" האדריכלי של המושבות וכיצד השפיע על יצירת המרחב הפיזי והרוחני. ההרצאה תציג מספר מקרי בוחן ותדון בהשלכתו של המחקר ההיסטורי על סוגיית שימור המורשת האדריכלית במושבות הכפריות הראשונות בארץ-ישראל.

<< חזרה לאינדקס תקצירי הכנס