רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

מלאכת מחשבת: ממסורת עממית למוצר צריכה


של מי המורשת הזו? – שימור מלאכות מסורתיות של עדות וקהילות שונות במרחב מודרני תחרותי

יונית קריסטל


מדינת ישראל קמה כמדינה מודרנית, כדי לשמש בית לעם היהודי. המושג שימור מורשת נקשר בארץ בעיקר לאתרים היסטוריים וארכאולוגיים, או למורשת הרוחנית – בדרך כלל בהקשר דתי או לאומי. באופן זה, מודרים מהמושג שימור מורשת בישראל תחומים נרחבים שאינם מתאימים לסִיפֵּר (נרטיב) של מדינה יהודית מודרנית. אחד מהתחומים הללו הוא שימור המלאכות המסורתיות המקומיות, שבו אני עוסקת.

מלאכות מסורתיות היו מאז ומעולם חלק מהותי מהמורשת העממית והקהילתית, והיה להן תפקיד מרכזי ביצירת זהות, תחושת שייכות, שיתוף  ועבודת צוות בחברה. מלאכות מסורתיות בכל העולם נמצאות בסכנת היעלמות בשל המודרניזציה. מאז מסמך נארה (1994), יש יותר מודעות לצורך לשמר גם את דרכי העבודה, ולא רק את המבנים, החפצים או האתרים. למרות מוחשיותן, מלאכות מסורתיות נכללות בתחום שימור המורשת הלא מוחשית וזוכות להתעוררות הולכת וגוברת ברחבי העולם, אך מוזנחות מאד בארץ.

מהי מלאכה מסורתית מקומית? מהו שימור של מלאכה וכיצד הוא נעשה? כיצד אפשר לשמר מלאכות ש"עבר זמנן"? האם שימור המלאכות יכול לחזק את הקהילה ולתרום לכלכלה בימינו? עיקר עבודתי בשני העשורים האחרונים התמקד בשימור מלאכות מסורתיות מקומיות, בעיקר של האוכלוסייה הערבית. נקודת המוצא שלי היא שלשימור טכניקות העבודה יש ערך  אוניברסלי, אך עם זאת אסור לנתקו מהקשרו התרבותי המקומי.

בהרצאה אדון בסוגיות אלו מתוך סיפורי בעלי המלאכה שפגשתי, נשים וגברים. אספר על עבודתי בשימור המלאכות המסורתיות של עדות וקהילות שונות בארץ שהמורשת החומרית שלהן לא זוכה להכרה; אדון בקונפליקטים העולים מהרצון לשמר את המלאכות בהקשרן התרבותי בקרב הקהילה שיצרה אותן, אל מול לחצים פוליטיים, כלכליים, סביבתיים וחברתיים; אדבר על המציאות הטבעית שמשתנה, כמו שקרה בעשרות השנים האחרונות בארץ, כאשר קהילות מועברות ממקומן הטבעי, וכאשר הייבוא גדל ומתעמעמת ההבחנה בין מה שהוא מקומי ואותנטי ובין מה שמיובא.