רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

דרך, ארץ: נופים, מסעות וזיכרון מרחבי


נקודה, קו, נקודה - מסע בין נרטיבים בשביל ישראל

אשרת וולפלינג-אסא, רות ליברטי שלו


הרצאה זו העוסקת בשביל ישראל, טוענת כי השביל אינו רק מסלול המייצג את המגוון הנופי בישראל, אלא גם ביטוי לעולמם הערכי של מתכנני התוואי וההולכים בו.

שביל ישראל, שתוכנן בידי הוועדה לסימון שבילים של החברה להגנת הטבע ונחנך בשנת 1995, הוא שביל טיול להולכי רגל שאורכו כאלף קילומטרים מדן ועד אילת. הפרסומים על אודותיו מציינים כי מטרת השביל לייצג את המגוון הנופי, התרבותי, החברתי והדתי שקיים בארץ ולהיות ציר לשאר שבילי ההליכה המסומנים. העמקה בערכים ההיסטוריים והתרבותיים של תוואי השביל והאתרים שלאורכו, מובילה למסקנה שסיפורו אינו רק סיפור של טבע ונוף, אלא גם ייצוג של היסטוריה, תרבות ושייכות לאומית. נרטיבים וערכים אלה הם המעצבים את הטיול בטבע שאיננו רק טבע.

מיפוי המרחב שחוצה השביל, חושף את קיומם של מגוון אתרים המייצגים נרטיבים של קהילות ותקופות שונות. לעומת זאת האתרים שנבחרו מתוך המגוון הרחב להיות חלק מתוואי הטיול, מצביעים על צמצום בו. בניגוד לכוונות המוצהרות, משתקפת מגמה של חיזוק השיח הלאומי מחד, וטשטוש או הצנעת נרטיבים הסותרים או מחלישים אותו מאידך. מגמה זו נגזרת ישירות מעולמם האידיאולוגי של מתכנני השביל, ומטרתה לטפח את הזיקה של המטיילים לטריטוריה ולנוף. חיזוק לכך שהשביל הוא ביטוי למערכת ערכים, אפשר לראות בהצעות עכשוויות המגיעות לשולחן הוועדה לסימון שבילים, לסימונם של שבילי נושא נוספים. הצעות אלה מוצגות בידי קבוצות אשר, ככל הנראה, אינן מוצאות ייצוג לערכיהן במערכת השבילים העכשווית, ולכן הן מבקשות לסמן במרחב נתיב שיהיה ביטוי לעולמן הערכי.

בניגוד לפרדיגמת השימור השואפת למצג אובייקטיבי ולייצוג של מגוון השכבות הקיימות - פיזיות וסמליות - מדגימים שביל ישראל ותהליך התכנון שלו את הקושי המובנה בעבודתו של המתכנן למתן ביטוי שווה, אובייקטיבי וחסר פניות, לעמדות זרות או כאלה הסותרות את עולמו הערכי. ההרצאה תדון בתפקיד המשמר והמתכנן, במידת ההשפעה של עולמו הערכי על תודעת השימור שלו, ביחסי הכוחות בין הנרטיבים השונים בשביל, ובאפיון הערכים הבונים את החוויה והזיכרון הקולקטיבי של ציבור המטיילים.