רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

הרצאת אורח


בהיאחזות הנח"ל באפריקה: חלוציות והגשמה בג'ונגל

איתן בר-יוסף


הרצאתי עוסקת במעורבות הישראלית ב"אפריקה המתעוררת" בשנות החמישים והשישים, ומתמקדת באחד המפעלים המורכבים והשאפתניים של ישראל ביבשת: הניסיון לייצא את מודל הנח"ל למדינות אפריקה ולהקים בהן מסגרות משולבות של עבודה חקלאית ושירות צבאי כדי שישמשו כלי מרכזי בבניית האומה. ייסודו של חיל הנח"ל ("נוער חלוצי לוחם") ב-1948 שיקף מאמץ ממלכתי לשמר את אתוס ה"הגשמה" של תקופת היישוב, אתוס שראה בהתיישבות החקלאית השיתופית את מימושו הנשגב ביותר של החזון הציוני. אלא שהפער בין החזון הזה למציאות החברתית בישראל של שנות החמישים (רוב המתיישבים לא היו חיילי הנח"ל אלא עולים שיושבו בכפייה, לא בקיבוצים אלא במושבים) וכפל התפקידים שיועד לחיילי הנח"ל בתרבות הסְפָר (כמי שאמורים לבצר את הגבול אבל גם לפורצו) הפכו את החיל לסמל מובהק של התשוקות והסתירות שאפיינו את הזהות הישראלית המתהווה. הנח"ל האפריקני, שנוסד ונבחן על סמך מודל החלוציות העברית, חשף והדגיש את הסתירות הללו: ראשית, משום שבהערכת הישגי הנח"ל באפריקה סירבו הישראלים לקבל את המציאות שבארץ השלימו עמה בפועל (כלומר, העובדה שמרבית הנח"לאים נוטשים את הקיבוץ עם שחרורם; או שהנח"ל רותם את עֶקרון הממלכתיות לקידום סדר יום של קבוצה פוליטית מצומצמת); ושנית, משום שעבודתם של השליחים עצמם באפריקה, שנתפסה כמעין המשך טבעי של פעילותם החלוצית בארץ ישראל, איבדה בהדרגה את ההילה האידילית שנקשרה בה כשהתברר שהיא משכפלת יסודות קולוניאליים המוכרים מפעילותם של "לבנים" אחרים ביבשת. באופן כזה, סיפורו של הנח"ל באפריקה מאפשר לנו לבחון את הזיקה בין הבניית זהות לאומית, נדידת יידע, וניסיונות ל"שימור" (או "חיקוי") של תפיסות מרחביות ותרבותיות.