רשות העתיקות, מינהל שימור משרד הפנים, מינהל התכנון רשות הטבע והגנים משרד הפנים, מינהל התכנון רשות העתיקות, מינהל שימור רשות הטבע והגנים וועדת מורשת עולמית הוועד הישראלי לאונסקו איגוד המתכננים בישראל עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל איגוד המוזאונים ואיקו'ם ישראל איקומוס ישראל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע אוניברסיטת בר אילן בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת חיפה המכללה האקדמית גליל מערבי אוניברסיטת תל אביב

תקצירי הכינוס

דרך, ארץ: נופים, מסעות וזיכרון מרחבי


המסע, הנוף והזיכרון, היסטוריה ותיאוריה לפני העידן המודרני (1400-1789)

אדר ירום


לכל אחת מהתופעות המלוות את הצורך של בני האדם לשמר תכנים ודימויים בעלי ערך, ישנה היסטוריה. בזכות מגוון מקורות כתובים ואמנותיים אנו יודעים כיום כיצד הפכה הפעולה המיוחדת של ההתבוננות – בנופים, במונומנטים וביצירות אמנות – לעיקרון מרכזי התורם לעיצוב הזיכרון האנושי.

על המאפיינים המיוחדים של תופעת ההתבוננות אנו למדים בסיוע ספרות של מסעות. את הצמיחה החשובה ביותר של ספרות המסעות ושל המסעות הנמשכים תקופות ארוכות והמרוחקים ממקום המוצא של הנוסע – אנו מזהים עם הופעת תרבות הרנסנס באירופה ובעיקר באיטליה. אנו גם מכירים היטב את המניעים הדיפלומטיים, המסחריים, החינוכיים והפוליטיים לעריכת מסעות בתרבות המערב, שסייעו ואפשרו להרחיב את ידיעות האדם על "העולם המוכר". ואולם, ללא תלות במניע, הפכו נופי המסע לאחד ממושאי העניין המרכזיים המושכים את הסקרנות האנושית.

מטרת ההרצאה היא להציע עקרונות יסוד לניסוח איקונוגרפיה ותיאוריה של נופים בהתייחס להיסטוריה של מסעות, בשנים 1789-1400. עיון בשיטות של תיעוד נופים ודימויים – באמצעות מילים או רישומים – מאפשר לעקוב, בין היתר, אחר הפיכת יומני המסע לפריט חדש ומיוחד של אספנות. השתכללות הטכנולוגיה ואמצעי המסע, מאפשרים לבחון את הקשר בין מסעות לחינוך ולהשכלה, ולגלות כיצד התבוננות וזיכרון של הנוף האנושי אינה פחות חשובה מהתבוננות וזיכרון של הנוף הטבעי.